אני בת חמישים,
ויש לי קצת "ותק" על הכדור, כדור הארץ.
אני יכולה לשתף ולומר לצעירים שבינינו שהחיים זה משהו מאד דינאמי,
משתנה בהתמדה, לטוב וללא טוב.

השינויים שאותם אנו חווים, במהירות ובתדירות הרבה יותר גדולה בשנים האחרונות,
מתרחשים גם בנושא התזונה והאכילה.  

אני מתייחסת לשינוי בגודל המנה שהלך וגדל עם השנים.
אם בשנות החמישים, בקבוק משפחתי של קולה, הכיל כ 750 מ"ל. כיום בקבוק אישי, מכיל קרוב ל- 1500 מל'!   
אם ארוחה מקורית במקדונלדס, הכילה בעבר, כ 590 קלוריות,  
ארוחה המבוססת על מנות הענק של כל מרכיביה, יכולה להגיע גם לכ- 1500 קלוריות בארוחה אחת!  

בשנות ה70 החלו מנות המזון לגדול,
ובשנות השמונים חל גידול משמעותי שלא פסק מאז וממשיך עד היום.

אם נכנסת למסעדה, דבר נדיר בפני עצמו,
גודל הכוס היה הרבה יותר קטן, בין 150-200 מ"ל, היום כוס "קטנה " מכילה 250 מ"ל.  
גודל כלי ההגשה, הצלחות, הכוסות והסכו"ם שונה לגמרי, אולי אפילו הכפיל את הגודל של לפני 50/60 שנה.

כמובן שלכל דבר יש מחיר.

הגדלת הכלי, גוררת הגדלת הכמות, לא האיכות,
והתוצאה היא הגדלת המיכל הסופי- הגוף שלנו.

אם מדובר במים, זה מצוין, אם מדובר בירקות, זה נפלא,
אבל ברוב המקומות, בבית ובחוץ סוג האוכל שכמותו גדלה הוא בעיקר הפחמימות.
הפחמימות זולות, טעימות, מעוררות תיאבון, וכך בתי עסק הפכו לשותפים פעילים במגמת ההשמנה וההחלאה של החברה,  
ואפילו למעודדים של תופעה. 

גודל מנת מזון קשור לתועלות של תעשיית המזון והמסעדות. 
הן מעודדות את הצרכן, להוסיף סכום כסף קטן ושולי, כדי לקבל מנה גדולה, מין מחשבה ש"קיבלתי יותר ערך לכסף שלי". 

תופעת ההשמנה, יש לה מחיר.
אנחנו כחברה משלמים עליה מחיר גבוה,
הן באיכות החיים,
הן בחיי אדם
והן בהוצאות גדולות יותר לטובת הבריאות.

ככל שגודל המנות הלך וגדל, כך בהתאמה גם שעורי ההשמנה ועודף המשקל.   
ההשלכות השליליות של העלייה בשעורי ההשמנה,מודגמים בעלייה המחרידה של 50% בשעורי הסוכרת מסוג 2 בארה"ב בין 1990 ל 2000.   

וזה לא נגמר באכילה בחוץ.
כל כך הורגלנו למנות גדולות, שלאחרונה התפרסם כי גודל המנות הנאכלות בבית, גדלו אף הן.  
וכך גם הצלחות הלכו וגדלו! וכאשר הצלחת גדולה יותר, אך טבעי הוא לשים בה מנות גדולות יותר! 
הנושא נראה לכאורה חסר חשיבות, אך למעשה מהווה גורם משמעותי בהתפתחות מגפת ההשמנה.        

מה עושים?

אני מזמן כבר מגישה אוכל בצלחות קטנות,
אלו של המנות הראשונות משמשות אותי לאכילת המנה העיקרית,
קעריות קטנות של דגנים משמשות לצלחות מרק,
אני אוכלת עם הסכום של הקינוח ומשתמשת בכפיות.

תאמינו או לא, אבל גם כשאני מארחת ,
עדיין לעצמי לוקחת את כלי ההגשה הקטנים.
זה לא קרה באופן מודע ובמטרה להרזות,
זה קרה כי אני אוהבת כלים קטנים, יש בהם משהו יותר אסטטי ונעים לדעתי.  

דבר ידוע הוא שאנחנו אוכלים בגלל הטעם, 
החברה, 
העיניים 
ולבסוף הרעב.  

כל מה שנשים בצלחת יאכל, נכון?
אז עדיף מלכתחילה לקחת צלחת קטנה, לשתות בכוס קטנה,
ואם שואלים אתכם,
רוצים להגדיל?
תענו שאתם מספיק גדולים, 
עכשיו אתם רוצים לצמוח!